Streetwise Hebrew

How do we give in Hebrew? 'Latet' is to give, but in some structures it could also mean other things. And what is 'latet barosh' - 'to give in the head'? Let’s find out.   New words & expressions Natati la chayay – I gave her my life – נתתי לה חיי Past: Natati, natata, natat, natan, natna, natanu, natatem, natnu – נתתי, נתת, נתת, נתן, נתנה, נתנו, נתתם, נתנו Present: Noten, notenet, notnim, notnot – נותן, נותנת, נותנים, נותנות Imperative: Ten, tni, tnu – תן, תני, תנו Ten li daka, tni li daka – give me a sec – תן לי דקה, תני לי דקה Ten li et mispar teudat ha-zehut shelcha – Give me your ID no. – תן לי את מספר תעודת הזהות שלך Tavi li – “bring” me – תביא לי Tni li le’ehov otach – Let me love you – תני לי לאהוב אותך Ten li rega lir’ot – Let me see for a sec – תן לי רגע לראות Hi natna li lehavin she… – she let me understand that… – היא נתנה לי להבין ש... Slicha, mi natan lachem lehikanes le-po? Excuse me, who let you in here? סליחה, מי נתן לכם להיכנס לפה? Infinitive: Latet – To give – לתת Latet et ha-neshama ve

Israelis love tips and recommendations, so it’s no surprise that the word 'kedai' - 'it’s worth it' - has a successful career here. How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don’t go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of 'kedai-lo kedai.'   Summary: Kedai + le + pronoun - kedai lecha.Kedai + infinitive - kedai liknot.Kedai she teda - you’d better know.Questions + kedai + infinitives - ma kedai le’echol.   New words & expressions: Kedai –  it’s worthwhile, worth doing – כְּדַאי Ze lo kedai – it’s not worth it – זֶה לֹא כְּדַאי Kedai lachem – it’s worth your while (pl.) – כְּדַאי לכם Tagid, kedai li liknot nayad chadash? –  tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש kedai li, lecha, lach, lo, la, lanu, lachem, lahem – כדאי לי, לךָ, לךְ, לו, לה, לנו, לכם, להם Baroor, kedai lecha, kedai lach – sure, it’s worth your while – ברור, כדאי לךָ, כדאי לךְ Lo kedai lecha,

What do Israelis mean when they say "ma pit’om"? What about just "pit'om" by itself? We hear it all the time, so Guy Sharett helps us get streetwise.   New words & expressions: Pit’om kam adam ba-boker – suddenly a person wakes up in the morning – פתאום קם אדם בבוקר Pit’om giliti bor anak – suddenly I found a huge pit – פתאום גיליתי בור ענק Ahava, pit’om hi mitparezet kmo lehava – love, suddenly it errupts like a flame – אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה. Chazarta pitom – you suddenly came back – חזרת פתאום Ma pit’om ata yoshev – how come you’re sitting – מה פתאום אתה יושב Ma pit’om – no way – מה פתאום Geshem pit’omi – sudden rain – גשם פתאומי Ze haya mavet pit’omi – it was a sudden death – זה היה מוות פתאומי Pit’omiyut – suddenness – פתאומיות Be-fit’omiyut – suddenly – בפתאומיות Be-ofen pit’omi – in a sudden way – באופן פתאומי Be’eize ofen – in which way – באיזה אופן   Playlist and clips used: Shlomo Artzi – Shir Ba-boker ba-boker (Lyrics) – שלמה ארצי – שיר בבוקר בבוקר MK Shelly Yechimovitch – חברת הכנסת ש

You can’t be in the Start-up Nation and not know how to talk tech in Hebrew. Guy Sharett teaches us how to say “attachment,” “text message,” and “chat” in Hebrew, and how to conjugate the verb lesames. StreetWise Hebrew gets geeky! New words & expressions: Telefon nayad, nayad – mobile phone, mobile - טלפון נייד, נייד Pelefon – mobile phone - פלאפון Titkasher elai lanayad – call me on my mobile - תתקשר אליי לנייד Telefon selulari – cellular phone - טלפון סלולרי Talpeni talepni – call! -  טלפני טלפני Letalfen – to call - לטלפן Mitkasher elayich at lo ona – I am calling you, you don’t answer - מתקשר אלייך, את לא עונה Lehitkasher – to call - להתקשר Telefon Kavi – home phone - טלפון קווי Kav – line - קו Titkasheri elai rega la-kavi – call my landline for a sec - תתקשרי אליי רגע לקווי Mekuvan – online - מקוון Ba-boker kibalti e-mail katsar ve-nechmad – in the morning I got a short and nice email - בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד E-mail, mail, emailim, mailim – email, emails - אימייל, מייל, אימיילים, מיילים Doar

Making your Hebrew sound truly conversational is an important but tricky skill. How do you start a new topic, for instance? How do you urge someone to get to the point? What sounds do you make when you nod attentively? And how do you show shock, excitement, or enthusiasm? Today we work on all those little things you do naturally in our own language, but which you have to learn in your new one.   New words & expressions: Aha – אָהָה Nachon – נָכוֹן - right Nu, nu kvar – נוּ, נוּ כְּבָר - come on Walla – וָואלָה - really, wow Az ma chadash – ?אָז מָה חָדָש - so what’s new? Ma od bikasht – ?מָה עוֹד בִּיקַשְת - what else did you ask for? Az ma od – ?אָז מָה עוֹד - so what else? Az ma od kore itach – ?אָז מָה עוֹד קוֹרֶה אִיתָךְ - so what else is happening with you? Ma kore im – מָה קוֹרֶה עִם - what’s happening with Ma kara im – מָה קָרָה עִם - what happened to Ma im – מָה עִם - what’s with… Ma im eli, ma im tal, tagid, ma im shai – ?מָה עִם אֵלִי, מָה עִם טָל, תָּגִיד, מָה עִם שַי Ma im ha-chaver – ?מָה עִם

Yad means hand, but also so much more. Let’s find out its other meanings, idioms, and expressions Israelis often use. And what’s yad2?  Host Guy Sharett gives us a hand with the lesson.   New words & expressions: Yad, yadayim – יָד, יָדַיִים Bo’i, tni li yad ve-nelech – בּוֹאִי, תְּנִי לִי יָד וְנֶלֶךְ Ten yad, tni yad – תֵּן יָד, תְּנִי יָד Tavi yad, tavi’i yad – תָּבִיא יָד, תָּבִיאִי יָד Latet yad le-ze – לָתֶת יָד לְזֶה Ani lo rotse latet le-ze yad – אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֶת לְזֶה יָד Bishvilech ha-yare’ach etslo ba-yadayim – בִּשְׁבִילֵךְ הַיָּרֵחַ אֶצְלוֹ בַּיָּדַיִים Yad shniya – יָד שְׁנִייָה Yesh yad shtayim – יֵשׁ יָד-2 Yad rishona – יָד רִאשׁוֹנָה Eize yad ha-oto – אֵיזֶה יָד הָאוֹטוֹ Al yedei – עָל יְדֵי Al yedei mi – עָל יְדֵי מִי Al yedei david, al yedei ha-yeled – עָל יְדֵי דָּוִד, עָל יְדֵי הַיֶּלֶד Ba-bayit leyad ha-mesila – בַּבַּיִת לְיָד הַמְּסִילָה Leyad, Al yad – לְיָד, עָל יָד Yad va-shem – יָד וָשֵׁם Teivat hiluchim yadanit – תֵּיבַת הִילוּכִים יָדָנִית Rechev yadani – רֶכֶב יָדָנִי

This week it’s election day, so we’ll talk about voting in Hebrew and learn how it’s connected to the word for finger, etsba. New words & expressions: Etsba, Etsba’ot – אֶצְבָּע, אֶצְבָּעוֹת Etsbaot li eser yesh, kol davar bonot hen – אֶצְבָּעוֹת לִי עֶשֶׂר יֵשׁ, כֹּל דָּבָר בּוֹנוֹת הֵן Lehatsbia, lehatsbia al mashehu – לְהַצְבִּיעַ, לְהַצְבִּיעַ עַל מַשֶּׁהוּ Zchut hatsba’a – זְכוּת הַצְבָּעָה Ein lachem adayin zchut hatsba’a – אֵין לָכֶם עֲדַיִין זְכוּת הַצְבָּעָה Aval yesh lachem zchut hashpaa – אָבָל יֵשׁ לָכֶם זְכוּת הַשְׁפָּעָה Hatsbaa le – הַצְבָּעָה לְ- Lehatsbia le/avur – לְהַצְבִּיעַ לְ-/עָבוּר Avoor mi ata matsbi’a – עָבוּר מִי אָתָּה מַצְבִּיעַ Le-mi at matsbi’ah – לְמִי אַת מַצְבִּיעָה Hatsba’a ba-bchirot – הַצְבָּעָה בַּבְּחִירוֹת Hatsba’a al ha-hachlata – הַצְבָּעָה עַל הָהַחְלָטָה Lehatsbia al mashehu – לְהַצְבִּיעַ עַל מַשֶּׁהוּ Ani rotse lehatsbia al ha-gormim – אֲנִי רוֹצֶה לְהַצְבִּיעַ עַל הַגּוֹרְמִים Hatsba’a chasha’it – הַצְבָּעָה חֲשָאִית Hatsba’a be’ad/neged – הַצְבָּעָה בְּעַד/נ

Lior Peleg, our beloved editor and technical producer, is leaving us. As a tribute to him, we’ll explore his full name and learn some cool stuff about it, especially about Or, light. New words & expressions Peleg, plagim – פֶּלֶג, פְּלָגִים Ve-haya ke’etz shatul al palgei mayim – וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פלגי מים Palgei mayim – פַּלְגֵּי מַיִם Ha-peleg ha-matun –הַפֶּלֶג הַמָּתוּן Or, orot –אוֹר, אוֹרוֹת Or – עוֹר Ha-or shelcha, me’ir, adayin zoher –הָאוֹר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין זוֹהֵר Ha-ner shelcha, meir, adayin bo’er –הַנֵּר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין בּוֹעֵר Le’ha’ir –לְהָעִיר Et chadar ha-ambatia –אֶת חֲדַר הָאַמְבָּטְיָה Mumlatz le’ha-ir –מוּמְלָץ לְהָאִיר Bimnorat tikra –בִּמְנוֹרַת תִּקְרָה Le’ha’ir – לְהָעִיר Chalon echad haya mu’ar –חֲלוֹן אֶחָד הָיָה מוּאָר Lehadlik et ha-or –לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר Ata yachol lehadlik et ha-or –אָתָה יָכוֹל לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר Tadlik, tadliki, tadliku –תַּדְלִיק, תַּדְלִיקִי, תַּדְלִיקוּ Lechabot et ha-or –לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר Techabe, techabi, techabu –תּ

We might not be as polite as the Brits, but we still enjoy talking about the weather while waiting for our favorite Tel Avivi bus.  Host Guy Sharett shares some useful structures and words you can use with the really nice old lady with the red coat and funny hat that speaks to you relentlessly.   Words and expressions discussed: Mezeg avir – מֶזֶג אָוִויר Mezeg – מֶזֶג Avir – אָוִויר Mezeg ha-avir – מֶזֶג הָאָוִויר Mizug avir – מִיזוּג אָוִויר Tachazit mezeg ha’avir –תַּחֲזִית מֶזֶג הָאָוִויר Lachzot –לַחְזוֹת Ha-chazai moser et ha-tachazit –הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית Chazai, chaza’it –חַזַּאי, תַּחֲזִית Me’unan –מְעוּנָן Achshav me’unan –עַכְשָׁיו מְעוּנָן Ve-yom chadash matchil, me’unan chelkit im geshem ka-ragil – וְיוֹם חָדָשׁ מַתְחִיל, מְעוּנָן חֶלְקִית עִם גֶּשֶׁם כַּרָגִיל Me’unan chelkit – מְעוּנָן חֶלְקִית Chelek – חֶלֶק Ad machar ba-tsohorayim –עָד מָחָר בַּצָהָרַיִים Tsafuy –צָפוּי Geshem mekomi –גֶּשֶׁם מְקוֹמִי Be’ikar bi-tsfon ha-aretz –בְּעִיקָר בִּצְפוֹן הָאָרֶץ Acahar kach –אָחָר כָּךְ

The Greek philosopher Plato taught us that knowledge is recollection. Well, if that's the case, you'll come out of today's episode pretty smart! Today we discuss the ins and outs of zikaron - 'memory.' What’s the difference between lizkor and lehizacher, if both of them mean ‘to remember’? And what does a secretary have to do with it? Host Guy Sharett helps us to remember.   Words and expressions discussed: Hu zachar – הוּא זָכַר Ani zocher ota – אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָה Zachur li – זָכוּר לִי Im tizkeri oti, Sivan – אִם תִּזְכְּרִי אוֹתִי, סִיוָון Tizkor, ah! – !תִּזְכּוֹר, אָה Tizkor she –ׁ תִזכּוֹר ש Tizkor, tizkeri, tizkeru –ּ תִזכּוֹר, תִּזְכְּרִי, תּזכּרו Lech tizkor achshav – לֵך תִזְכּוֹר עַכְשָיו Mi zocher – מִי זוֹכֵר U-khshitorarti nizkarti ba-chalom – וּכשֶהִתעוֹרָרתִי נִזְכַּרתִי בַּחֲלוֹם Hu nizkar be – הוּא נִזכַּר ב Ani zocher otach –ְ אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָך Nizkarti bach –ְ נִזכַּרתִי בָּך Lizkor et, lehizakher be –ּ לִזכּוֹר אֶת, לְהִיזָכֵר ב Zikaron, zichronot – זִכָּרוֹן, זִכְרוֹנוֹת Zichrono li-v

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between 'speak,' 'talk,' and 'tell' when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates. It's time, once and for all, for Guy Sharett to imprint it on our memories. Don’t worry, it’s not difficult!   Words and expressions discussed: Ledaber – לְדַבֵּר Ani medaber, medaberet – אֲנִי מְדַבֵּר, מְדַבֶּרֶת Ani medaber ivrit – אֲנִי מְדַבֵּר עִבְרִית Ani medaber im... – ...אֲנִי מְדַבֵּר עִם Anachnu medabrim, medabrot – אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, מְדַבְּרוֹת Hu amar – הוּא אָמַר Hu omer – הוּא אוֹמֵר Ani omer, ata omer, at omeret, anachnu omrim, hen omrot – אֲנִי אוֹמֵר, אָת אוֹמֶרֶת, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים, הֵן אוֹמְרוֹת Lomar – לוֹמָר Lehagid – לְהָגִיד Az ma ratsinoo lehagid be’etsem – אָז מָה רָצִינוּ לְהָגִיד בְּעֶצֶם Tagid li ech la-atsor et ha-dma’ot – תָּגִיד לִי אֵיךְ לַעֲצוֹר אֶת הַדְּמָעוֹת Tagid li, tagidi li, tagidoo li – תָּגִיד לִי, תָּגִידִי לִי, תָּגִידוּ לִי Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha-orez? – ?סְלִיחָה, אַתָּה יָכוֹל

Matsav is a word Israelis use as much as they possibly can. It means situation, state, or condition, but it can be used in lots of different idioms: ma ha-matsav?; yesh matsav; Ha-matsav; matsav cherum etc. Guy Sharett takes us through the 'matsav' of the matsav family.   Words and expressions discussed: Matsav, Matsavim – מַצָּב, מַצָּבִים Ma ha-matsav – מָה הַמַּצָּב Yesh matsav – ein matsav –יֵשׁ מַצָּב, אֵין מַצָּב Yesh matsav le – יֵשׁ מַצָּב לְ- Yesh matsav le-od kisé? – ?יֵשׁ מַצָּב לְעוֹד כִּיסֵא Yesh matsav le-sukar? – ?יֵשׁ מַצָּב לְסוּכָּר Uveneinu achshav ein matsav – וּבֵינֵינוּ עַכְשָׁיו אֵין מַצָּב Ein matsav le – אֵין מַצָּב לְ Ein matsav le shesh me’ot – אֵין מַצָּב לְ-600 Yesh matsav she… – ...יֵש מַצָּב שֶ Yesh matsav she-tavi li café? – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁתָּבִיא לִי קָפֶה Yesh matsav she-ata tavo elay – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֵלַיי Matsaviyut – מַצָּבִיוּת Mi be-matsav le café – מִי בְּמַצָּב לְקָפֶה Ani be-matsav – אֲנִי בְּמַצָּב Ani lo be-matsav – אֲנִי לֹא בְּמַצָּב Ha-matsav –

Be’etsem, which means 'actually,' is comprised of preposition 'be' -בְּ plus the word etsem, which is an 'object,' 'essence,' or 'gist'… but also a 'bone.' What? Guy Sharett explains all. And what is, be'etsem, the difference between small talk and networking?   Words and expressions discussed: Etsem, atsamim – עֶצֶם, עֲצָמִים Zehu etsem ha’inyan – זֶהוּ עֶצֶם הָעִנְיָין Lo, ze ha-etsem shel ha-kelev – לֹא, זֶה הָעֶצֶם שֶׁל הַכֶּלֶב Ve-himshichu lichyot be-osher va-osher ad etsem ha-yom ha-ze – וְהִמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת בְּאוֹשֶׁר וָעוֹשֶׁר עָד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה Etsem Bilti Mezuhe (Abam, abamim) – עֶצֶם בִּלְתִּי מְזוּהֶה, עַבָּ"ם, עַבָּ"מִים Shem etsem, shmot etsem – שֵׁם עֶצֶם, שְׁמוֹת עֶצֶם Atsmi, atsmecha, atsmech, atsmo, atsma, atsmenu, atsemechem, atsmam – עַצְמִי, עַצְמֵךּ, עַצְמֵךְ, עַצְמוֹ, עַצְמָה, עַצְמֵנוּ, עַצְמֶכֶם, עַצְמָם Chaim mi-shel atsmi – חָיִים מִשֶׁל עַצְמִי Be-etsem – בְּעֶצֶם Ein be-etsem zman – אֵין בְּעֶצֶם זְמָן Shikarti kshe-amarti she-hakol kol kach nifla, ki shum davar be-etsem

Today Guy Sharett teaches us all things tsarich - 'need.' This root, צרכ, comes in many shapes and sizes: Need, necessity, consumption, consumer, and much more. Guy also tells us about a new word he found in the dictionary - kids, don't try this at home!   Words and expressions discussed: Tsarich – צָרִיךְ  Kvar tsarich lehitorer – כְּבָר צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר Tsarich lehitakesh – צָרִיךְ לְהִתְעַקֵֹּש Tsarich le’ehov – צָרִיךְ לֶאֱהוֹב Lo tsarich lehagzim – לֹא צָרִיךְ לְהַגְזִים Ma tsarich lakachat – מַה צָרִיךְ לָקַחַת  Lo tsarich lehilachetz – לֹא צָרִיךְ לְהִילָחֵץ  Kol ma shetsarich ladaat al… – כֹּל מַה שֶׁצָרִיךְ לָדַעַת עַל... Ata tsarich ahava chadasha – אַתָּה צָרִיךְ אֲהָבָה חֲדָשָׁה Yeled megudal, mi tsarich otcha bichlal – יֶלֶד מְגוּדָל, מִי צָרִיךְ אוֹתְךָ בִּכְלָל Kafe turki, bediyuk ma she-ata tsarich – קָפֶה טוּרְקִי, בְּדִיּוּק מַה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ Mi tsarich et ze – מִי צָרִיךְ אֶת זֶה Ma ata tsarich? – מָה אַתָּה צָרִיךְ? Ba-chayim tamid tsarich mazal – בַּחַיִים תָּמִיד צָרִיךְ מָזָל Lo

This week, we dedicate our show to Paris and France, as a tribute to our Parisians friends who are going through a difficult phase. Many Israelis don’t even know that famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew, so we’re going to taste those, and we’ll also learn some new words like herut, liberté. A tout de suite!   Words and expressions discussed: Kita hey – 'כִּיתָה ה Orly – אוֹרְלִי Dimdumim –דִּמְדוּמִים Listen to our Land of the setting sun episode to hear about Maghreb, Erev, Maarav Ki im ha-zman ha-kol cholef –כִּי עִם הַזְּמָן הַכֹּל חוֹלֵף Chalaf, lachlof –חָלַף, לַחְלוֹף Ha-zman cholef – הַזְּמָן חוֹלֵף Lachlof al pnei mishehu –לַחְלוֹף עַל פְּנֵי מִישֶׁהוּ Ahava bat esrim – אֲהָבָה בַּת עֶשְׂרִים Ben/Bat + age – בֵּן/בַּת + גִיל Yafa sheli –יָפָה שֶׁלִי Im kol kach tov li po, az lama shuv ani bocha u-mishtaga’at? – ?אִם כֹּל כָּךְ טוֹב לִי פֹּה, אָז לָמָּה שוּב אֲנִי בּוֹכָה וּמִשְׁתַּגַּעַת Mitga’a’ga’at – מִתְגַּעֲגַעַת Lehitga’a’ge’a –לְהִתְגַּעֲגֵעַ Ani mit

Everyone in Israel is talking about March 17. Any idea what's happening on that date? That's right, b’chirot - 'elections.' A b’chira is a 'choice.' Guy Sharett teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew, in time for March 17.   Words and expressions discussed: Bacharti becha – בָּחַרְתִי בְּךָ Ki banu bacharta ve’otanu kidashta mikol ha’amim – כִּי בָּנוּ בָֹחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִידַּשְׁתָ מִכֹּל הַעַמִּים Ve-otanu > veoysano – וְאוֹתָנוּ Ha-am ha-nivchar – הַעַם הַנִּבְחָר Bachar, nivchar – בָּחַר, נִבְחַר Ha-sikuy shel peres le-hibacher gavar – הַסִּיכּוּי שֶׁל פֶּרֶס לְהִיבָּחֵר גָּבַר At lo nivchart ki at isha? – אָת לֹא נִבְחַרְתְ כִּי אָת אִישָׁה? Nivchar – נִבְחַר Nivchart –  נִבְחַרְתְ Nivcheret – נִבְחֶרֶת Ha-nivcheret ha-israelit – הַנִּבְחֶרֶת הַיִּשְרְאֵלִית Nivcheret kaduregel – נִבְחֶרֶת כַּדּוּרֶגֶל Mutsar chalav – מוּצַר חָלָב Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim – נִבְחֶרֶת שֶׁל רְכִיבִים תְּזוּנָתִיִים Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba’enayim sheli – הַבְּחִירוֹת שֶׁלָךְ תָּמִיד

There is one thing we Israelis dread above all: Being a 'fraier' - a 'sucker.' That’s why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the 'fraieriyoot' index is.   Words and expressions discussed: Fraier – פְרָאיֵיר Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר Ata choshev she'ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר Shlish me-chayaley ha-milu’im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים Fraierit – פְרָאיֵירִית Ani diplomatit, ve-al tikre’u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim – יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים Naa’se milu’im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim – וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְש

Ru’ach means wind or breeze, so you'll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost. Guy Sharett shows us the root's Biblical usages, as well as its cousins in other languages - we even hear a beautiful 13th century Farsi poem.   Words and expressions discussed: Ru’ach – רוּחַ Ru’ach stav – רוּחַ סְתָיו Ruchot chazakot – רוּחוֹת חֲזָקוֹת Ru’ach elohim – רוּחַ אֱלוֹהִים Ve-ru’ach elohim merachefet al pnei ha-mayim – ורוּחַ אֱלוֹהִים מרחפת על פני המים Ru’ach ha-kodesh – רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ Ruh (Arabic) – روح Ya ruhi (Arabic)  – يا روحي Rih (Arabic) – ريح Ru’ach refa’im – רוּחַ רְפָאִים Ru’ach refa’im ktana – רוּחַ רְפָאִים קְטָנָה Ish ru’ach – אִישׁ רוּחַ Be-ruach – בְּרוּחַ Beru’ach chag ha-molad – בְּרוּחַ חַג הַמּוֹלד Matsav ru’ach – מַצָּב רוּחַ Matzav ru’ach tov – מַצָּב רוּחַ טוֹב Matzav ru’ach ra – מַצָּב רוּחַ רָע Yesh li matzav ru’ach – יֵשׁ לִי מַצָּב רוּחַ Ruach hadvarim – רוּחַ הַדְּבָרִים Masa ruchani – מַסָּע רוּחָנִי Ruchaniyut – רוּחָנִיו

When an Israeli tells you "al tid’ag," or "don’t worry," that's when you should probably start to worry. Guy Sharett teaches us how to talk about worrying - or making sure people don't - and what else this root, דאג, has up its sleeve.   Words and expressions discussed: Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agu – אַל תִּדְאָגִי, אַל תִּדְאָג, אַל תִּדְאֲגוּ Tilmad – תִּלְמָד Al tid’agi li ima – אַל תִּדְאָגִי לי אִמָּא Al tid’agu li aba – אַל תִּדְאֲגוּ לִי אַבָּא Tilmedu – תִּלְמְדוּ Ein lach ma lid’og – אֵין לָךְ מָה לִדְאוֹג Mishehu do’eg li sham le-mala – מִישֶהוּ דּוֹאֵג לִי שָׁם לְמַעֲלָה Mi doeg le-birot – מִי דּוֹאֵג לְבִּירוֹת De’aga – דְּאָגָה Al de’aga –  אַל דְּאָגָה Ze seker mad’ig – זֶה סֶקֶר מַדְאִיג Ani lo mud’ag me-ha-falastinim, ani mud’ag me-ha-israelim – אֲנִי לֹא מוּדְאָג מֵהַפָלָסְטִינִים, אֲנִי מוּדְאָג מֵהַיִּשְרְאֵלִים Al tihyi mud’eget – אַל תִּהְיִי מוּדְאֶגֶת Da’agan, da’aganit – דַּאֲגָן, דַאֲגָנִית Da’aganut yeter – דַּאֲגָנוּת יֶתֶר   Playlist: Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing

Ke’ilu is one of the words you'll hear most on the streets of Tel Aviv. It means 'as if,' but lots of Israelis use it in the same way we use 'kinda,' or 'like' in English. So just ke’ilu stick it ke’ilu anywhere ke’ilu in the sentence! Guy Sharett tells us more...    Words and expressions discussed: Ké – כְּ- Ilu – אִילוּ Ke’ilu – כְּאִילוּ Lif’amim niraa ke’ilu kol ma she’ani ose ze lashevet bevatei kafe – לִפְעָמִים נִרְאֶה כְּאִילוּ כֹּל מָה שֶׁאָנִי עוֹשֶׂה זֶה לָשֶבֶת בְּבַתֵי קָפֶה Ke’ilu hacham – כְּאִילוּ חָכָם Ani lo yoda’at, ke’ilu – אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, כְּאִילוּ Ke’ilu mi ho hoshev she-hu bichlal? – כְּאִילוּ מִי הוּא חוֹשֵׁב שֶהוּא בִּכְלָל? Bli ke’ilu ve-kazé, dabér iti baroor – בְּלִי כְּאִילוּ וְכָּזֶה, דַּבֵּר אִיתִי בָּרוּר Achshav ani margish ke’ilu lo yode’a kloom – עַכְשָׁיו אֲני מַרְגִישׁ כְּאִילוּ לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם Ani lo yodea kloom – אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם Ke’ilu da – כְּאִילוּ דָה Ke’ilu ein machar – כְּאִילוּ אֵין מָחָר Be-ke’ilu – בְּכְּאִילוּ Awa, ai, ow – אָיָה, אַיי, אָאוּ K