Streetwise Hebrew

We were all kids once, and at least in Israel, during the summer holiday, we used to tell our parents, mesha’amem li, I am bored. Answers varied, as you can imagine, but let’s talk for a sec about boredom-bored-boring in Hebrew. Words and expressions discussed: Mesha'amem - Boring - משעמם Mesha'mem li - I am bored - משעמם לי Mesha’amem la’allah / me-sha’amem ticho / ma-ze mesha’amem - It’s so boring - משעמם לאללה / משעמם טיכו / מה-זה משעמם Meshu'amam - Bored - משועמם Shiamum - Boredom - שעמום Shi'amum amiti - A real boredom - שעמום אמיתי Ani met mi-shiamum - I am dying of boredom - אני מת משעמום Eize shi’amum - How boring - איזה שעמום Shi'amumon - A really boring thing - שעמומון Mishta'amem - Getting bored - משתעמם Matsati et atsmi levad mishta'amem li - I found myself alone getting bored - מצאתי את עצמי לבד משתעמם לי Mechamem - Slang for ‘mesha’amem’ - מצ’עמם Lehishta’amem - To get bored - להשתעמם Shnuya be-mahloket - Controversial - שנויה במחלוקת Al gvul ha-giz’anut - On the verge of racism - על גבול הגזענו

How do you say ‘about 30 people’ in Hebrew? How about ‘around the 7th or the 8th’? He’s about 50-60 year old? Today Guy talks about "around", "about", "8-ish" and more. Words and expressions discussed: Haya od or, hamesh be’erech – It was still light, it was about five – היה עוד אור, חמש בערך Erech, arachim – Value, values – ערך Be’erech assara, esrim – About 10-20 – בערך עשרה Be’erech be-emtsa November – Around mid November – בערך באמצע נובמבר Ha’aracha – Estimation – הערכה Ze yihye ba-shvi’i o ba-shmini – It’s going to be on the 7th or 8th – זה יהיה בשביעי או בשמיני Ha’aracha sheli – My estimation – הערכה שלי Ani ma’arich/a – I estimate – אני מעריך/מעריכה Kashe li lehaarich – It’s hard for me to estimate – קשה לי להעריך Leha’arich – To estimate, appreciate and evaluate – להעריך Be-svivot – Around – בסביבות Be-ezor – Around – באזור Besvivot shesh – Around 6pm – בסביבות שש Be-ezor shesh-sheva – Six-sevenish – באזור שש-שבע O mashehu (mashu) kaze – Or something like that – או משהו כזה Az be-shmone? Ken, mashu k

Gay marriage is new to the world, and Hebrew, a gender-based language, has to face the music and find new ways to talk about it. On this episode, Guy talks about an email from a married gay listener. Looking for the Hebrew versions of our episodes or other Patron-only content? Head over to Patreon, become a patron, and receive access to many more episodes. Words and expressions discussed: Lahatab – LGBT – להט”ב – לסביות, הומואים, טרנס, בי Zeh ishi – This is my man – זה אישי Zeh ba’ali – This is my husband – זה בעלי Zeh ben hazug sheli / Ze haben-zug sheli – זה בן הזוג שלי / זה הבנזוג שלי U-ma im ba’ala yod’ea – And what if her husband knows – ומה אם בעלה יודע Ba’al – Husband, owner – בעל Ba’al ha-bait (Balabayit) – Landlord, business owner, boss – בעל הבית Ba’ali – My husband – בעלי Liv’ol – To have intercourse with someone – לבעול Be’ila – Intercourse – בעילה Bba’alo – His husband – בעלו Ishta – Her wife – אישתה Efshar ledaber im ha-balabayit? – May I speak to the owner? – אפשר לדבר עם הבעלבית Ba’al ha-bayit

The word ‘shavé’ means ‘equal,’ but in slang it also means ‘worth it’, and sometimes ‘cool,’ ‘amazing,’ or ‘good looking.’ How do we ask, ‘Is it worth it?’ in Hebrew, and why is there a bleep censor in this episode? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shavé, shava, shavim, shavot – Equal – שוֶוה, שוָוה, שווים, שוות Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר Hu lo shavé et ha-ke’ev – He’s not worth the pain – הוא לא שווה את הכאב Az ma shavé kol sipur ha-ahava ha-ze? – So what does this love story worth? – אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה? Ma shava kazo ahava? – What is a love like this worth? – מה שווה כזו אהבה? Shavé lenasot – It’s worth trying – שווה לנסות Shavé bdika – Worth checking – שווה בדיקה Shavé, shava (ziyun) – Great, good looking, cool – (שווה (זיון Mesiba shava – Great party – מסיבה שווה Mis’ada shava – Great restaurant – מסעדה שווה Shavé – Equals (math) – שווה Shivyon – Equality, tie score – שוויון Shivyo

You’ll hear it all the time — when you’re handed a music show ticket, getting the menu, or receiving your shopping bag from the cashier: ‘tehenu’ means ‘enjoy.’ Today Guy explains how to use this word and teaches us more words from the same root. Bonus: this root exists also in Arabic, so we can learn some greetings to use with Arabic speakers as well! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Tehene me-ha-hayim shelcha – Enjoy your life – תהנה מהחיים שלך Tehene, teheni, tehenu – Enjoy (m., f., pl.) – תהנה, תהני, תהנו Tehene, ze ma she-nish’ar – Enjoy, that is all that remains – תהנה, זה מה שנשאר Teheni! – Enjoy! (f.) – תהני Va-yomer Adonai, tehenu, taasu haim, tochlu eize Roquefort tov – And God said, enjoy, have fun, eat a good Roquefort cheese – ויאמר אדוניי, תהנו, תעשו חיים, תאכלו איזה רוקפור טוב Hana’ah, Hana’ot – Enjoyment/s – הנאה, הנאות Ein kmo ha-hana’ot ha-pshutot shel ha-haim – There’s nothing like the simple enjoyments of life – אין כמו ההנאות הפשוטות של ה

Aharei ha-hagim, “after the holidays” is almost here. That’s a good enough reason to talk about the root alef-het-resh, which means after, late, and tardiness. Plus a tip: how do you make sure your Israeli friends will make it on time to your event? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Acharei ha-hagim – After the holidays – אחרי החגים Et ha-otobus lo le’acher – Not to be late to catch the bus – את האוטובוס לאחר Lo le’acher – Don’t be late – לא לאחר Al te’acher/te’achri/te’achru – Don’t be late – אל תאחר/תאחרי/תאחרו Slicha al ha-ichur – Sorry I am late – סליחה על האיחור Ha-mora rotsa ledaber itchem al ha-ichurim shel ha-yeled – The teacher wants to talk to you about the tardiness of the kid – המורה רוצה לדבר אתכם על האיחורים של הילד Ha-sha’a me’ucheret – The hour is late – השעה מאוחרת Me’uchar! – It’s late – מאוחר! Me’uchar miday – Too late – מאוחר מדיי Etslenu holchim lishon me’uchar – At ours we go to bed late – אצלנו הולכים לישון מאוחר Ata metsaltsel be-ichur

‘Ashkara’ could mean ‘totally’ or ‘literally’ in American slang. Let’s work on examples that will teach you how to use this word in modern Hebrew slang, plus a bonus: a clip from an Afghani talk show! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני Playlist: Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starte

המילה "אשכרה" היא מילה חשובה בסלנג הישראלי העכשווי. איך משתמשים בה? ואיך כל זה קשור לתכנית בידור בטלוויזיה האפגנית? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני Playlist: Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starter (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Insta

עכשיו החגים, אז כולם בנסיעות, או שממש חזרו מנסיעה, או שהם לקראת נסיעה. בואו נדבר על השורש הזה, נ.ס.ע, נלמד כמה ביטויים חדשים, ונשמע כמה הודעות ממטוסים ורכבות בעברית. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו Sa li me-ha-ein

Everybody is going somewhere for the high holidays here in Israel! This is a good opportunity to talk about trips, passengers, driving, and other key Hebrew words. Bonus: How do you help someone park in a tight parking spot? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zeh

לפעמים אנחנו נתקלים באנשים או בדברים שהם טיפה מוזרים, לא נורמליים. מה אנחנו אומרים עליהם? ברוב המילים אפשר להשתמש גם ברצינות, אבל גם בצחוק, עם חברים, אז שימו לב. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה Olam muzar – Strange world – עולם מוזר Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע Likro’a – To tear – לקרוע Kri’aa – Tearing – קריעה Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא Ya karu’a – You freak – יא קרוע lo ba li lihyot normali – I don’t feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק Bo’na ata mahuk – Dude, you’re tired/drunk/crazy – בוא’נה אתה מחוק Gazur – Cut (passive) – גזור Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך Hazui – “hallucinated”, crazy – הזוי Benadam hazui – Weirdo person – בנאדם הזוי Mis’ada hazuya – Strange, crazy

Life in Israel is always exciting! Often we meet weird people and encounter strange situations. How do we talk about these things? What do we tell our best friends after stepping out from the wierdest meeting ever? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה Olam muzar – Strange world – עולם מוזר Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע Likro’a – To tear – לקרוע Kri’aa – Tearing – קריעה Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא Ya karu’a – You freak – יא קרוע lo ba li lihyot normali – I don’t feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק Bo’na ata mahuk – Dude, you’re tired/drunk/crazy – בוא’נה אתה מחוק Gazur – Cut (passive) – גזור Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך Hazui – “hallucinated”, crazy – הזוי Benadam hazui – Weird

הפועל 'לבוא' הוא פועל חשוב בעברית. כולנו הולכים ובאים לאנשהו כל הזמן. מה קורה כשמוסיפים לו פועל, כמו "בוא נגיד", ומה קורה כשמישהו פשוט אומר לכם "בואי!"? בונוס: איך אפשר לענות למישהו שעושה לכם הסגברה (mansplaining)? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד Bo netse – Let’s go out – בוא נצא Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי A

The verb ‘lavo,’ meaning ‘to come,’ is an important verb in Hebrew. This week, Guy teaches a few handy expressions with it. How do we say, “let’s say…” or, “you’re getting carried away”? Bonus: What do you say to someone who is mansplaining to you? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד Bo netse – Let’s go out – בוא נצא Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You’r

מה אנשים אומרים כשהם צריכים ללכת לשנייה לשירותים? ולמה אנשים כותבים "פיפי" כתגובה למשהו נורא מצחיק שהם רואים באינטרנט? בואו נלמד. הפרק לא מתאים למאזינים שיש להם בעיה עם הנושא.   Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Pipi – pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny – זה היה מה שנקרא ‘פיפי’. מצחיק בטירוף “Pipi!” – Hilarious – “פיפי!” Ko’ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה”פיפי” Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון Lehash

Fair warning: this episode is not for everybody. We’re talking about body fluids, especially ‘number 1’ in the bathroom. Hey, it’s important to know how to ask for a urine test, how to say ‘to hold it,’ and to say politely that you have an urgent need. If you’re uncomfortable hearing about bodily fluids and their organs, then feel free to skip this episode. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Pipi – Pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny – זה היה מה שנקרא ‘

ישראלים, כמו כולם, אוהבים להתלונן. "סיוט" הוא חלום רע, אבל אפשר גם להשתמש בו כדי לתאר תור נוראי בסניף הדואר המקומי. באילו עוד מילים אפשר להשתמש? בואו להתלונן איתנו. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lehitlonen – To complain – להתלונן Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת Lekater – To whine – לקטר Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת? Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים Tluna – Complaint – תלונה Netsiv tlunot ha-tsibur – Ombudsman – נציב תלונות הציבור Siyut – Nightmare – סיוט Inuy/yim – Torture/s – עינוי/יים Le-anot – To torture – לענות Gehenom – He

Sometimes one needs to whine ('lekater') and to go over the top. Israelis love to complain and use words like inferno, hell, nightmare, torture, and other flowery terms to describe another horrible queue at the bank. Let’s add some phrases to our Streetwise Hebrew complaint toolkit with today's episode. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lehitlonen – To complain – להתלונן Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת Lekater – To whine – לקטר Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת? Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים Tluna – Complaint – תלונה Netsiv tlunot ha

‘Haver,’ the Hebrew word for ‘friend,’ has had quite an amazing comeback to modern Israeli lingo. How do we use it in this day and age and how do we differentiate between a platonic friend and a serious partner? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר Ze Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים

בישראל הסוציאליסטית של שנות ה-50 "חבר" הייתה מילה חשובה. כשהפכנו לקפיטליסטים היא נשארה מאחור. בשנים האחרונות היא חזרה אלינו, והמלצר בבית קפה תל אביבי יקרא לכם "חברים, השולחן שלכם מוכן". קאמבק.   Looking to support the show? Learn how on Patreon.   Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר ֿZe Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים Kama ha-haver