Streetwise Hebrew

Eavesdrop on any phonecall on a bus or sherut, count to ten, and you’ll probably hear be’emet? ('really'?) 'Truth,' emet, and its derivatives are found in all shapes and sizes in Hebrew. Let’s learn some words and expressions with the alef-mem-tav root... we mean it! Be’emet!   Words and expressions discussed: Rak she-teda et ha-emet – רָק שֶׁתֵּדַע אֶת הָאֶמֶת Ta’emet / Ha-emet – תָּ'אֶמֶת / הָאֶמֶת Kol ha-emet ve-rak emet – כֹּל הָאֶמֶת וְרָק אֶמֶת Aval im telchi im ha’emet shelach, at targishi tov im atsmech – אָבָל אִם תֵּלְכִי עִם הָאֶמֶת שֶלָךְ, אָת תַּרְגִישִי טוֹב עִם עַצְמֵךְ Lalechet im ha-emet shelach – לָלֶכֶת עִם הָאֶמֶת שֶלָךְ Ma ha-chayim ha-ele bli le’ehov, be’emet ve-mikarov – מַה הַחַיִים הָאֶלֶה בְּלִי לֶאֲהוֹב, בֶּאֱמֶת וְמִקָּרוֹב Be’emet? – ?בֶּאֱמֶת Be’emet! – !בֶּאֱמֶת Be’emet toda raba! – !בֶּאֱמֶת תּוֹדָה רַבָּה Nu, be’emet – נוּ, בֶּאֱמֶת U-miyad achar kach, bi-zman emet – וּמִיָיד אֲחַר כָּךְ, בִּזְמַן אֶמֶת Mechonat emet – מְכוֹנַת אֶמֶת Emet o chova – אֶמֶת אוֹ חוֹבָה Gever amiti

The Hebrew word davka does not have a direct translation in English. Sometimes it’s ‘actually,’ ie. ‘as opposed to what you might think,’ or 'particularly.' And what is ‘to do a davka’? Guy Sharett teaches us how to use this popular word through examples, and even has an exercise for us to do while we listen!   Words and expressions discussed: Ze lo kashe, ze davka kal –זֶה לֹא קָשֶׁה, זֶה דַּווקָא קַל Eich ze kara li, lama davka itcha? – אֵיךְ זֶה קָרָה לִי, לָמָּה דַּווקָא אִיתךָ? Lama achshav, davka kshe-tov li, at kol kach meshuna – לָמָּה עַכשָׁיו, דַּווקָא כְּשֶטוֹב לִי, אַת כֹּל כָּךְ מְשוּנָה. Az lama davka li nigmar ha-kol lifney she-hitchil – אָז לָמָּה דַּווקָא לִי נִגְמָר הַכֹּל לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל Lama davka? Lo yodaat, davka lehargiz… davka lehach’is – לָמָּה דַּווקָא? לֹא יוֹדַעַת, דַּווקָא לְהַרגִּיז... דַּווקָא לְהַכעִיס. La’asot davka – לַעֲשׂוֹת דַּווקָא Lav davka – לָאו דַּווקָא Ani ochel shokolad ba-boker – אֲנִי אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר Davka ani ochel shokolad baboker – דַּווקָא אֲנ

We love using rashey teivot - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word. The transformation of word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender!   Words and expressions discussed: Drishat shalom chama – דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָה Timsor drishat shalom la-mishpacha – תִּמְסוֹר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַמִשְׁפָּחָה Moser dash – מוֹסֵר דַּ"ש Moser dash la-chaverim – מוֹסֵר דַּ"ש לַחֲבֵרִים Timsor/timseri/timseroo le-Chayim dash – תִּמְסוֹר/תִּמְסְרִי/תִּמְסְרוּ לְחַיִים דָּ"ש Halevay ve-ha-sofash ha-ze lo yigamer af paam – הַלְוַואי וְהַסּוֹפָ"ש הַזֶּה לֹא יִיגַמֵר אַף פַּעַם Dash ham – דַּ"ש חַם Sofash, sof shavu’a – סוֹפָ"ש, סוֹף שָבוּעַ Sof ha-shavu’a – סוֹף הַשַבוּעַ She-yihye achla sofash – שֶיִּהְיֶה אַחְלָה סוֹפָ"ש Galey tsahal – גָּלֵי צַהַ"ל Tsahal, tsva ha-hagana leisrael – צַהַ"ל, צְבַא הָהַגּנָה לְיִשְרָאֵל Tsava – צָבָא Gal, galim, galey

Chayim, life, is a word that has a huge career in Hebrew, in Israeli slang and even across oceans and seas. What happened to it in the shteytels of Eastern Europe and when it came back here, to new Israeli slang, and how do we use it to beg someone to change TV channel? Words and expressions discussed: Im ele ha-chayim – אִם אֵלֶה הַחַיִים Hachayim Shelcha Nifl’aim – הַחַיִים שֶלךָ נִפְלָאִים Tni li lageshet el chayaich –תְּנִי לִי לָגֶשֶת אֶל חַיָיִךְ Chaya’ich – חַיָיִךְ Chayecha –חַיֵיךָ Be-chaye-cha – בְּחַיֵיךָ Be-chayecha ta’avir arutz – בְּחַיֵיךָ תַּעֲבִיר עָרוּץ Be-chayaich –בְּחַיָיִךְ Be-chayechem –בְּחָיֵיכֶם Ba-chayim lo pagashti oto – בַּחַיִים לֹא פָּגַשְתִּי אוֹתוֹ Shatita? Ba-chayim al tinhag – שָתִיתָ? בַּחַיִים אַל תִּנְהַג Ba-chayim – בַּחַיִים Le-chayim – לְחַיִים Ani chay –אֲנִי חַי At chaya – אַת חָיָה Anachnu chayim –אֲנַחְנוּ חַיִים Mitnadvim osim chayim –מִתְנַדְּבִים עוֹשִֹים חַיִים Ta’ase/ta’asi/ta’asu chayim – תַּעֲשֶֹה/ תַּעֲשִֹי/ תַּעֲשֹוּ חַיִים Eich ha-chayim –אֵיךְ הַחַיִים C

The word met means dying and the word lamoot means to die, but today, Guy Sharett teaches us how we use these words as cool and happy Hebrew slang terms. As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger! Words and expressions discussed: Ata chayav lamoot alay – אַתָּה חַיָּיב לָמוּת עָלַיי Ani meta aleyhem – אֲנִי מֵתָה עֲלִיהֶם Na’alayim yafot – נַעֲלַיִים יָפוֹת Ani meta al shokolad – אֲנִי מֵתָה עַל שוֹקוֹלָד Lamoot mi – -לָמוּת מִ Met mi-sartan – מֵת מִסַּרְטָן Ha-yom kvar lo metim me-ahava – הַיּוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאֲהָבָה Lamoot mi-tschok – לָמוּת מִצְּחוֹק Met mi-shi’amoom – מֵת מִשִּׁעֲמוּם Met mi-pachad – מֵת מִפַּחַד Ani met me-raav – אֲנִי מֵת מֵרָעָב Ani ra-ev met – אֲנִי רָעֵב מֵת Ani ayef met – אֲנִי עָיֵיף מֵת Ani chole met – אֲנִי חוֹלֶה מֵת Ani meta mi-ze – אֲנִי מֵתָה מִזֶּה Ani meta le-croissant – אֲנִי מֵתָה לְקְרוּאָסוֹן Ani meta le’echol croissant – אֲנִי מֵתָה לֶאֱכוֹל קְרוּאָסוֹן Ani met lir’ot ota ha-layla – אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָה הַלַּילָה Hi m

Le, לְ, is how we say 'to' or 'for' in Hebrew. Guy Sharett teaches some cool expressions, and shows how we say stuff like ‘for you’ and ‘to her.’ Plus a bonus tip: How to do the most Israeli ‘ch’ sound! Words and expressions discussed: Li – לִי Lecha – לְךָ Lach – לָךְ Lo – לוֹ La – לָה Lanoo – לָנוּ Lachem, Lachen – לָכֵם, לָכֵן Lahem, Lahen –לָהֵם, לָהֵן Yesh li cheder misheli – יֵש לִי חֶדֶר מִשֶּלִי Yesh li kelev – יֵש לִי כֶּלֶב Ma yesh lachem ha-yom – מַה יֵש לָכֵם הַיּוֹם Ma yesh lacha hayom – מַה יֵש לְךָ הַיּוֹם Ein lecha ma la’asot ba-chayim? – ?אֵין לְךָ מַה לַעֲשוֹת בַּחַיִים Ba li, lo ba li – בָּא לִי, לֹא בָּא לִי Ba li shokolad – בָּא לִי שוֹקוֹלָד Ba li she-tikach oti – בָּא לִי שֶתִּיקַח אוֹתִי Ba li lalechet –בָּא לִי לָלֶכֶת Ba li tov ha-shokolad ha-ze – בָּא לִי טוֹב הַשּוֹקוֹלָד הַזֶּה Ata lo Ba li tov – אָתָּה לֹא בָּא לִי טוֹב Lo naim li – לֹא נָעִים לִי Lo naim li lakachat kesef me-anashim – לֹא נָעִים לִי לָקַחַת כֶּסֶף מֵאֲנָשִים Naim meod –נָעִים מְאוֹד Naim li me’od lehakir otcha –

The word 'stam' can mean many things in Hebrew: 'just like that,' 'just kidding,' and much, much more. Today we’ll learn which 'stam' sentence is particularly loved by 'enlightened' Israelis, and hear about someone who calls China just to ask how long she should boil her rice for. Words and expressions discussed: Stam, chiuch le-lo siba – סְתָם ,חִיוּךְ לְלֹא סִיבָּה Stam ki ba li ledaber – סְתָם כִּי בָּא לִי לְדַבֵּר Chodesh me-hayom nihye kmo chadashim – חוֹדֵשׁ מֵהַיּוֹם נִהְיֶה כּמוֹ חֲדָשִׁים Ani kan, ata sham – אֲנִי כָּאן, אַתָּה שָׁם Stam shney anashim – סְתָם שְנֵי אֲנָשִים Stam, ratsiti lomar lach shoov – סְתָם, רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שוּב Stam masehu katan – סְתָם מַשֶּהוּ קָטָן At stam blondinit – אַת סְתָם בְּלוֹנְדִינִית Stam, ze lo nachon, anachnu lo ba-mizrach ha-tichon – סְתָם, זֶה לֹא נָכוֹן, אֲנָחְנוּ לֹא בַּמִזְרָח הַתִּיכוֹן Staaam – סְתָאאאם Stam yatsati me-habaiyt – סְתָם יָצָאתִי מֵהַבַּיִת Achshav hakol nir-e nora stami – עַכְשָיו הַכֹּל נִרְאֶה נוֹרָא סְתָמִי Mi-kulam kibalti tshuva s

Listen to anyone talking on their phone on an Israeli bus and the chances are you'll hear them utter the word 'nachon' ('right') every few seconds. Today Guy teaches us how to use it in different circumstances, and we'll also hear why we should never trust a shin (ש) when we see one. Words and expressions discussed: Nachon at yaffa – נָכוֹן אַת יָפָה Nachon she-at kan – נָכוֹן שֶׁאַת כָּאן Ze lo nachon – זֶה לֹא נָכוֹן Mitstaer al ha-milim ha-lo nechonot –מִצְטָעֵר עַל הַמִּילִים הַלֹּא נְכוֹנוֹת Ken nachon –כֵּן נָכוֹן Ken halachti – כֵּן הָלַכְתִי Gam ani rotsa lichyot nachon – גַּם אֲנִי רוֹצָה לִחְיוֹת נָכוֹן Im hevanti nachon – אִם הֵבַנתִי נָכוֹן Shelo tavinu oti lo nachon – אַל תָּבִינוּ אוֹתִי לֹא נָכוֹן Achshav ze margish nachon – עַכשָיו זֶה מַרְגִּיש נָכוֹן Ze lo nachon li – זֶה לֹא נָכוֹן לִי Heye nachon – הֱיֶיה נָכוֹן Heye nachon lemale chovatcha – הֱיֶיה נָכוֹן לְמַלֵּא חוֹבַתךָ Ma shenachon - nachon – מָה שֶׁנָכוֹן – נָכוֹן Nachon le-achshav ani lo nosea la-tsafon - נָכוֹן לְעַכשָיו אֲנִי לֹא

What other ways are there to say ‘goodbye’ in Hebrew, apart from the ubiquitous yalla bye? If you want to sound like an Israeli you can't just say the right words, you also have to sing them in the right tune. Guy Sharett teaches us how to sing the Hebrew 'goodbye' song. Words and expressions discussed: Lehitraot – לְהִתְרָאוֹת Shalom velo lehitraot – שָלוֹם וְלֹא לְהִתְרָאוֹת Al tagid li bye – אַל תָּגִיד לִי בַּיי Yalla bye – יָאללָה בַּיי Bye-oosh – בָּיוּש Az nedaber – נְדַבֵּר Nishtame’a, Lehishtamea –נִשְתַמֵּעַ, לְהִשְתַמֵּעַ Az machar ah? – ?אָז מָחָר, הָא Az ba-erev, ken? – ?אָז בָּעֶרֶב, כֵּן Az be-chamishi, ken? – ?אָז בְּחֲמִישִי, כֵּן Az be shesh, sababa? – ?אָז בְּשֵש, סַבָּבָּה Bye neshama – בַּיי נְשָמָה Bye kapara – בַּיי כַּפָּרָה Bye motek – בַּיי מוֹתֶק Yalla Mami, Az Nedaber – יאללה מָמִי, אָז נְדַבֵּר Playlist: Vera Lynn - Auf Wiedersehen Sweetheart Shaygetz – Shalom Lach Eretz Nehederet Margalit Tsan’ani – Al Tagid Li Bye Amir Benayoun & Avi Ivri – Nedaber Machar Sagiv Cohen – Ha-re

Israelis love to indulge in the circular "how-are-you-how's-it-going-what’s-new" conversation chain, so it’s part of the verbal dance you need to know. Today Guy teaches us 11 ways, no less, of asking someone how they're doing. Let’s get on the dance floor! Words and expressions discussed: Ma hainyanim? (maina-nim) – ?מַה הָעִנְיָינִים Inyan – עִנְיָין Beseder – בְּסֶדֶר Az ma kore? – ?אָז מַה קוֹרֶה Ha-kol tov? – ?הַכֹּל טוֹב Ken achi – כֵּן אָחִי Az ma nishma? – ?אָז מַה נִשְׁמָע Az ma? – ?אָז מַה Maaa? – ?מַה Ma chadash – ?מַה חָדָשׁ Ein chadash – אֵין חָדָשׁ Ein kol chadash tachat ha-shemesh – אֵין כֹּל חָדָש תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ Ma chadash? – ?מָה חָדָשׁ Ein chadash, yesh chadash – אֵין חָדָשׁ, יש חָדָשׁ Ma shlomcha yakiri? – ?מַה שְׁלוֹמְךָ יָקִירִי Ma shlomech yakirati? – ?מַה שְׁלוֹמֵךְ יָקִירָתִי Ma itcha ahuv sheli? – ?מַה אִיתְךָ אָהוּב שֶׁלִי Eich holech? – ?אֵיךְ הוֹלֵךְ Playlist and clips: Educational TV show about ma nishma, interviews in Hebrew with Tomer Sharon, Margalit Tsan’ani and others Matt

What’s happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters? Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,’ whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples. And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am? Words and expressions discussed: Er, era – עֵר, עֵרָהDabri iti – דַּבְּרִי אִיתִיHit’orart, Lehitorer – הִתְעוֹרַרְתְ, לְהִתְעוֹרֵרTachzeri elay / tachzor elai – תַּחְזְרִי אֵלַיי, תַּחְזוֹר אֵלַייLachzor, lachshov – לַחְזוֹר, לַחְשוֹבTachshov-tachshevi, tachzor-tachzeri – תַּחְשוֹב-תַּחְשְבִי, תַּחְזוֹר-תַּחְזְרִיHalo? – ?הָלוֹYachas, Yechasim – יָחָס, יְחָסִיםKara mashehu – קָרָה מַשֶהוּLikrot – לִקְרוֹתEifo at? – אֵיפֹה אַת?Be-shiur – בְּשִיעוּרBi-fgisha – בִּפְגִישָהBa-byit – בַּבַּיִתBe-nsi’a – בִּנְסִיעָהTechef – תֵּיכֵףMi ze – מִי זֶהMitkasher me-chasum – מִתְקַשֵּר מֵחָסוּםTafsiki lesan

Guy Sharett takes us through the root of the word erev ('evening'), and explains what it's got to do with 'the West.'Erev tov means 'good evening' in Hebrew, so what's the difference between that and layla tov? One of Israel's most famous TV personalities hosts a show called 'Erev Tov' - you’ll never believe what he's called... Plus, for those also interested in Arabic, Guy introduces us to some Arabic vocabulary from the same root as erev. Words and expressions discussed: Erev tov – עֶרֶב טוֹב Erev tov lach, at mushlemet - עֶרֶב טוֹב לָךְ, את מוּשלֶמֶת Erev tov im Guy Pines - עֶרֶב טוֹב עִם גַּיא פִּינֵס Erev, aravim – עֶרֶב, עֲרָבִים Libi ba-mizrach va-anochi be-sof maarav – לִיבִּי בַּמִזְרָח וַאֲנוֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב Ma’arav, Maghreb (Arabic) – מַעֲרָב, מַעְ'רָב, مغرب Arvit, Ma’ariv – עַרְבִית, מַעֲרִיב Maaravon - מַעֲרָבוֹן Erev chag – עֶרֶב חַג Erev Shabat – עֶרֶב שַבָּת Shabat ba-erev- שַבָּת בָּעֶרֶב Music: Lior Narkis - Erev Tov Lach (Lyrics) Erev Tov im Guy Pines – entertainment TV show, Ch. 10 Dav

Yaffe means 'beautiful,' but the noun yofi - 'beauty' - is used in Modern Hebrew to mean 'Great!' You’ve probably heard your Hebrew teacher saying it when you get an answer right in class. Let’s see how it's used in everyday Hebrew; how do you say ‘beauty queen,’ for instance? Words and expressions discussed: Ha-ra’ita eize yofi – הֲרָאִית אֵיזֶה יוֹפִי Eize yofi - אֵיזֶה יוֹפִי Yofi gavri – יוֹפִי גַּבְרִי Yofi nashi – יוֹפִי נָשִׁי At hachi yafa ba’olam, malkat ha-yofi sheli – אַת הָכִי יָפָה בָּעוֹלָם, מַלְכַּת הַיּוֹפִי שֶׁלִי Malka, malkat yofi, malkat ha-yofi – מַלְכָּה, מַלְכַּת יוֹפִי, מַלְכַּת הַיּוֹפִי Tacharut malkat ha-yofi – תַּחָרוּת מַלְכַּת הַיּוֹפִי Malkat ha-yofi shel Israel - מַלְכַּת הַיּוֹפִי שֶל יִשְׂרָאֵל Muamedet mispar 12 – מוּעמֶדֶת מִסְפָּר 12 Eize yofi li - אֵיזֶה יוֹפִי לִי Yofi lecha, Yofi lach, Yofi lo, Yofi la, Yofi lanu, Yofi lachem, Yofi lahem – יוֹפִי לְךָ, יוֹפִי לָךְ, יוֹפִי לוֹ, יוֹפִי לָה, יוֹפִי לָנוּ, יוֹפִי לָכֶם, יוֹפִי לָהֶם Mamash Yofi – מָמָשׁ יוֹפִי Yofi shel

This week Guy does something a little bit different. He's joined in the studio by Grego Villalobos, an interpreter for the European Institutions in Brussels, originally from Peru. He also happens to be learning Hebrew, so he's an avid Streetwise Hebrew listener. This was a great opportunity for Guy to engage with a listener; to find out how Grego uses the podcast, what he finds most difficult about Hebrew, and to allow Grego to ask him questions. Grego also gives us a demonstration of simultaneous interpretation: Guy speaks in English while Grego translates into Spanish. Impressive! Music: Marina Maximilian Blumin - Ani Holechet

Zayin' (dick) is a word we hear a lot in Hebrew, since it made it to many slang terms, not necessarily related to sex, and today we’ll learn a few of them. We’ll also find out how we call 'friends with benefits' and how come it’s all connected to Franz Schubert. Words and expressions discussed: Zayin – זַיִן Koos – כּוּס “Und ach, sein Kuss” (German: “And Oh, his kiss”). Ha-aretz mitpatachat kmo ha-zayin sheli – הָאַרֶץ מִתְפַּתַּחַת כְּמוֹ הַזַּיִן שֶלִי Yezizoot - יְזִיזוּת Yadid > yaziz – יָדִיד > יָזִיז Eize zayin – אֵיזֶה זַיִן Eize zayin hu –הוּא אֵיזֶה זַיִן Ani sam zayin – אֲנִי שָׂם זַיִן Lasim zayin – לָשִׂים זַיִן Ani lo sam alav zayin – אֲנִי לֹא שָׂם עָלָיו זַיִן Al hazayin sheli – עַל הַזַּיִן שֶלִי Music: Alef-bet – Naomi Shemer, lyrics Franz Schubert - Gretchen am Spinnrade; Singer: Jessye Norman Rami Kleinstein – Chutz mimech klum, lyrics Johnny Blaze ft. Meli One & K7NG– Yedidim o yezizim Yafti – Dvarim Muzari, lyrics Ha-yehudim – Im kvar, lyrics Hagar Dadon – Al ha

Everyone's talking about the hafsakat-esh, or 'ceasefire.' Let’s meet hafsaka ('break') and its family: all the words of the 'P.S.K' root. In Hebrew, it's worth getting to know the whole family of a root, not just isolated words in a long list. Words and expressions discussed: Hafsaka - הַפְסָקָה Hafsakat-esh – הַפְסַקַת-אֵש Hafsakat-esh humanitarit –הַפְסַקַת-אֵש הוּמָנִיטָרִית Maga’im intensiviyim le-hafsakat esh, ach ha-esh lo poseket – מַגָּעִים אִינטֵנסִיבִיים לְהַפְסַקַת-אֵש, אַךְ הָאֵש לֹא פּוֹסֶקֶת Ha-hafsaka ha-gdola – הַהַפְסָקָה הַגְּדוֹלָה Hifsakti lenasot – הִפְסַקְתִּי לְנַסּוֹת Hifsakti le’ashen lifnei shavu’a – הִפְסַקְתִי לְעַשֵּן לִפְנֵי שָׁבוּעַ Choshev lehafsik le’ashen? Eize yofi – חוֹשֵב לְהַפְסִיק לְעַשֵּן? אֵיזֶה יוֹפִי Kshe’at nogaat bi ani mafsik lachshov – כְּשֶאַת נוֹגַעַת בִּי אֲנִי מַפְסִיק לַחְשוֹב Lo tafsiki lekavot – לֹא תַּפְסִיקִי לְקַווֹת Ha-sherut hufsak – הַשֵׁירוּת הוּפְסַק Piska - פִּיסְקָה Psik - פְּסִיק Pisuk - פִּיסוּק Pasuk – פָּסוּק Pesek zman – פ

Shalom means 'peace,' 'hello' and 'goodbye' – it’s one of the most popular words in Hebrew, and the first one everybody learns. But there are other words, all derived from the root sh.l.m, that are very active in our language. Let’s meet the family! Words and expressions discussed: Shalom – שָׁלוֹם Shalom rav lachem ve’erev tov – שָׁלוֹם רָב לָכֶם וְעֶרֶב טוֹב Shalem – שָׁלֵם Ma shlom Tomer – מַה שָׁלוֹם תּוֹמֵר Ma shlomo – מַה שְׁלוֹמוֹ Shlomi tov – שְלוֹמִי טוֹב Shlomi, shlomcha, shlomech, shlomo, shloma, shlomenu, shlomchem, shlomam – שְלוֹמִי, שְלוֹמְךָ, שְלוֹמֵךְ, שְלוֹמוֹ, שְלוֹמָה, שְלוֹמֵנוּ, שְלוֹמְכֶם, שְלוֹמָם Ma shlomenu? – מַה שְלוֹמֵנוּ? Shalom aleychem – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם Shalom aleychem malachey ha-shalom – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאַכֵי הָשָׁלוֹם Salam alaykum (Arabic) – סָלָאם עָלֵיכּום, سلام عليكم Shulem alaychem (Yiddish) - שוּלֵם עֲלֵיכֶם Sholem shloem le’olam, b’rogez brogez af pa'am – שוֹלֵם שוֹלֵם לְעוֹלָם, בְּרוֹגֵז בְּרוֹגֵז אַף פַּעַם Drishat shalom, dash – דְּרִישַת שָלו

Mamad is a protected room we Israelis got intimately familiar with during the operation in Gaza. What does it stand for? What do they call it in the safety instructions in Amharic and Russian? And last but not least, let’s analyze the Hamas Hebrew propaganda song.   Words and expressions discussed:   Az’aka - אַזְעָקָה Yesh azaka kan be-tel aviv – יֵש אַזְעָקָה כָּאן בְּתֵל אָבִיב Liz’ok - לִזְעוֹק Ata tsarich lehagi’a la-mamad – אַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לַמָּמָ"ד Mamad, merhav mugan dirati – מָמָ"ד, מֶרחָב מוּגָן דִּירָתִי Uga, ugat-, ugati – עוּגָה, עוּגַת-, עוּגָתִי Mamak, merhav mugan Komati – מָמָ"ק, מֶרחָב מוּגָן קוֹמָתִי Koma, komati –קוֹמָה, קוֹמָתִי Miklat - מִקְלָט Kolet - קוֹלֵט Miklat tsiburi –מִקְלָט צִיבּוּרִי Za’aze et bitchona shel Israel – זַעזֵעַ אֶת בִּטחוֹנָה שֶל יִשְרָאֵל Lezaa’ze’ - לְזַעזֵעַ Bitachon –בִּיטָחוֹן Medinat chulsha ve-taatuim – מְדִינַת חוּלְשָה וְתַעֲתוּעִים

"Let's stay in touch," "Something has to change," "It's not you, it's me" – all languages have these disingenuous, non-committal and empty phrases. So how do we say them in Hebrew? Words and expressions discussed: Ata achshav kvar lo muchan lehitchayev – אַתָּה עַכְשָיו כְּבָר לֹא מוּכָן לְהִתְחַיֵיב Mechuyavoot – מְחוּיָיבוּת Chayav – חַיָּיב Mashehu chayav le-hishtanot – מָשֶהוּ חַיָּיב לְהִשְתַנוֹת Ani chayav lalechet – חַיָּיב לָלֶכֶת אֲנִי Kama ani chayav/ chayevet lecha? – כמה אֲנִי חַיָּיב / חַיֶּיבֶת לְךָ? Nedaber me-halev – נְדַבֵּר מֵהַלֵּב Az nedaber – אָז נְדַבֵּר Daber iti – דַּבֵּר אִיתִי Nihye bekesher – נִהיֵה בְּקֶשֶר Ani rotsa lifgosh otcha spontani – רוֹצָה לְפְגוֹש אוֹתְךָ סְפּוֹנְטָנִי אֲנִי Ani spontani – סְפּוֹנְטָנִי אֲנִי Anachnu od nir’ee et ha-yamim ha-‘acherim – עוֹד נִרְאֶה אֶת הַיָּמִים הָאֲחֵרִים אֲנַחְנוּ Tsochakim et ha-aviv, ha-ahavot, ha-neurim ve’et ha-dvarim asher shachachnu kvar eich hem nir’im – צוֹחֲקִים אֶת הָאָבִיב, הָאֲהָבוֹת, הַנְּעוּרִים וְאֶת הַדְּ

All languages love the word ‘to go’ and Hebrew is no different; if you type the verb's root הלכ into Google you get two million results! And we take you through them all... Just kidding! How do we use this verb? Let’s learn some of the coolest expressions. Words and expressions discussed: Holech, holechet – הוֹלֵךְ, הוֹלֶכֶת Lalechet – לָלֶכֶת Ani holech ledaber ito – אֲנִי הוֹלֵךְ לְדַבֵּר אִיתוֹ Ani holech le… – אֲנִי הוֹלֵךְ לְ... Ani nosaat le – אֲנִי נוֹסַעַת לְ... Anachnu holchim – אֲנַחְנוּ הוֹלכִים Eich holech – אֵיךְ הוֹלֵךְ Ma holech gever? – מַה הוֹלֵךְ גֶבֶר? Eich holech baavoda? – אֵיךְ הוֹלֵךְ בַעֲבוֹדָה? Eich holech babayit – אֵיךְ הוֹלֵךְ בַּבַּיִת? Ma holech po – מַה הוֹלֵךְ פֹּה? Lech al ze – לֵךְ עַל זֶה Al tomri “ze lo yelech” – אַל תֹּאמְרִי "זֶה לֹא יֵלֵךְ" Halach alay batu’ach – הָלָךְ עָלַיי בָּטוּחַ Music: Marina Maximilian Blumin – Ani Holechet (Lyrics) MOG - Ma Holech Gever Arik Einstein & Guy Bocati – Po Etslenu (Lyrics) Dedi Gal - Lech Al Ze Dudu Aharon –